דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
מחווה לענקי איסנלד, סיגור רוס (Sigur ros) אחת הלהקות המרגשות בעולם היא סוג כזה של היתלות על האילן הגבוה בעולם. איך הם ירדו מהעץ הגבוה?
22:21 (05/02/16) מיקי מינץ

עשרה טון של תעוזה, עשרים טון של אהבה וקצת חוצפה ישראלית זה מה שהביא את המוזיקאים אורי דרור ועופר פרל לגייס שורה של מוזיקאים ישראלים שאוהבים מוסיקה, בניגוד למאכלסי הפלייליסט הגלגל"צי, וביחד יצאו בפרוייקט יומרני אך חיובי - מחווה ללהקה האיסלנדית שהראתה לעולם שאפשר גם אחרת. לדברי המפיקים: הם "רואים (באלבום) צעד משמעותי לחשיפה של סיגור רוס לקהל הישראלי, וחשוב מכך – של הלהקה לקהל מעריציה הבלתי מבוטל כאן בישראל. תקוותנו שאיתות זה מצד הקהל הישראלי יקרב את היום המיוחל בו תגיע הלהקה להופעה בישראל." אין באמת מה לבקר אלבום שנעשה מתוך אהבה כזאת גדולה למוסיקה ולתרבות. מצד שני, הירידה מהעץ מלווה בקשיים רבים. הרצועה החזקה ביותר באלבום הוא הקאבר של Ghost flower לשיר Ni batteri יש פה אינטרפרטציה מקורית, כתבו ב"הארץ" שהאלבום הגיע לאיסלנד, אני בטוח שיונסי והח'ברה יאהבו אותו. שאר האלבום לוקה בחוסר אחידות, יש בחירות תמוהות בשירים לקאברים והיה מקום לשירים יותר טובים וחשובים של סיגור רוס, למרות ששוב, האמנים עשו את זה מאהבה גרידא, יש קאברים יותר טובים ופחות טובים, בין המוצלחים יותר אציין את הגירסה לHoppipolla של The aprons ואת הגירסה של רוי רגב ולי טריפון לFlugufrelsarrin לסיכום: מסיר את הכובע בפני המפיקים והמשתתפים. הלוואי שהיו לנו עוד כאלו במחזותינו. מי אני שאלין?

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS